פיבי אזולאי - ספור חיים

סבתי נולדה בתאריך 20.10.1937 והיא כיום בת 72.

היא נולדה במרוקו בעיר שנקראת מראקש.

הילדות במרוקו הייתה מאוד קשה: היא חלתה בעינים מגיל 3, אמה שלחה אותה לסבתא שלה כדי שתטפל לה בעיניים (1940).

באותה תקופה הייתה מלחמת העולם השנייה, היה רעב קשה, ולא היה לסבתה זמן לטפל בבעית העיניים שלה.

סבתא עברה מדוד לדוד ואף אחד לא הסכים לטפל בה.

בגיל 10 התחילה ללמוד בבית ספר "אורט": לקראיה ולתפירה.

בגיל 16 שלחו אותה לבדיקת ראייה מטעם בית הספר, וגילו שהיא לא רואה כלום.

רק בגיל 16 הרקיבה משקפיים וסובלת מבעייה זו עד היום.

אחרי שעות בית הספר הייתה עובדת בעבודות מזדמנות.

בילדותה אהבה לתפור ולא אהבה לקרוא.

בימי שבת היא ומשפחתה היו מטיילים.

סבתא הייתה בעליית נוער, שם לימדו אותה לרקוד ולדבר עברית.

בביתה דיברו הרבה על ישראל.

שתי אחיותיה עלו לארץ במסגרת עליית הנוער ללא המשפחה המורחבת.

היא חייה במשפחה מסורתית וחגגו את כל החגים.

להוריה קראו ימנה וברוך אזולאי ולהם נולדו 5 ילדים: דוד, פיבי, רחל, אתי ומזל ז"ל.

בביתה דיברו ערבית ואילו ברחוב דיברו צרפתית וערבית.

היה להם חדר אחד ושירותים אך לא הייתה להם מקלחת והם נאלצו להתקלח עם דלי.

היא עלתה לארץ בגיל 23 עם שלוש בנותיה: יונה סוניה ולינדה. הם נסעו לג'יבלרטר ומשם טסו לעיר בית שמש שבארץ ישראל.

היא עלתה לארץ משום שהיו בעיות במרוקו עם הערבים והיא פחדה מאוד.

היא וארבעת בנותיה גרו בדירת חדר קטנה, בארץ באותה התקופה הייתה מגפת כינים ובגלל קוצר הראייה של סבתי היא נאלצה לגזור לבנותיה את השיער.

אחר כך עברה לנצרת עילית ושם נולד עוד בן.