מסלול חיי סבתא פיבי אזולי

View מסלול חיי סבתא פיבי אזולי in a larger map

פיבי אזולאי - ספור חיים

סבתי נולדה בתאריך 20.10.1937 והיא כיום בת 72.

היא נולדה במרוקו בעיר שנקראת מראקש.

הילדות במרוקו הייתה מאוד קשה: היא חלתה בעינים מגיל 3, אמה שלחה אותה לסבתא שלה כדי שתטפל לה בעיניים (1940).

באותה תקופה הייתה מלחמת העולם השנייה, היה רעב קשה, ולא היה לסבתה זמן לטפל בבעית העיניים שלה.

סבתא עברה מדוד לדוד ואף אחד לא הסכים לטפל בה.

בגיל 10 התחילה ללמוד בבית ספר "אורט": לקראיה ולתפירה.

בגיל 16 שלחו אותה לבדיקת ראייה מטעם בית הספר, וגילו שהיא לא רואה כלום.

רק בגיל 16 הרקיבה משקפיים וסובלת מבעייה זו עד היום.

אחרי שעות בית הספר הייתה עובדת בעבודות מזדמנות.

בילדותה אהבה לתפור ולא אהבה לקרוא.

בימי שבת היא ומשפחתה היו מטיילים.

סבתא הייתה בעליית נוער, שם לימדו אותה לרקוד ולדבר עברית.

בביתה דיברו הרבה על ישראל.

שתי אחיותיה עלו לארץ במסגרת עליית הנוער ללא המשפחה המורחבת.

היא חייה במשפחה מסורתית וחגגו את כל החגים.

להוריה קראו ימנה וברוך אזולאי ולהם נולדו 5 ילדים: דוד, פיבי, רחל, אתי ומזל ז"ל.

בביתה דיברו ערבית ואילו ברחוב דיברו צרפתית וערבית.

היה להם חדר אחד ושירותים אך לא הייתה להם מקלחת והם נאלצו להתקלח עם דלי.

היא עלתה לארץ בגיל 23 עם שלוש בנותיה: יונה סוניה ולינדה. הם נסעו לג'יבלרטר ומשם טסו לעיר בית שמש שבארץ ישראל.

היא עלתה לארץ משום שהיו בעיות במרוקו עם הערבים והיא פחדה מאוד.

היא וארבעת בנותיה גרו בדירת חדר קטנה, בארץ באותה התקופה הייתה מגפת כינים ובגלל קוצר הראייה של סבתי היא נאלצה לגזור לבנותיה את השיער.

אחר כך עברה לנצרת עילית ושם נולד עוד בן.

מרקש - במרוקו

מרקש היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כ-1,036,500 תושבים (2006) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים".העיר הוקמה בשנת 1069 על ידי יוסוף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין "אפריקה השחורה". העיר מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש שמשה מאות בשנים בירת הממלכה המרוקנית על כן היא נחשבת למרוקו בזעיר אנפין.תחילתה של העיר בכך שיוסוף אבן תשפין בנה מסגד גדול וכמה מבנים קבועים וחומה ובכך שינה את אופיו הנוודי של שבטו. בשנת 1072 מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש הייתה כבר עיר בהתהוות ואבן תשפין שליטה הבלתי מעורער. במשך 37 שנות שלטונו הפך אבן תשפין את מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש למרכז מסחרי חשוב עם עורף חקלאי איתן, הוא בנה מערכת השקיה מתוחכמת, שחלקה בשימוש עד היום, המפריחה את המישורים הפוריים.העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה, מוגדרת משנת 1985 על ידי אונסק"ו [1] כאתר מורשת עולמית. תיירים רבים פוקדים אותה מדי שנה והיא זכתה לכינוי "פריז של מרוקו" הודות לפנינות האדריכלות הרבות בה. העיר העתיקה ידועה בסמטאותיה ובשווקיה הצבעוניים.בניגוד לרבאט, שהיא הבירה הפוליטית ולקזבלנקה (העיר שבה חייה סבתא בילדותה), הבירה הכלכלית, מרקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו. בכל ערב, עם שקיעה, מתאספים כמה מאות רוכלים, מספרי סיפורים, מרפאים, מכשפים, להטטנים, רקדנים, מתופפים, מכשפי נחשים, שחקנים, מציגים ואחרים, אפופים עשן סמיך מעשרות דוכני המזון והגריל בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. הכיכר, "ג'מע אל-פנה", מוארת במאות נורות קטנות והופכת למקור משיכה לתושבי העיר, לבני יישובים אחרים ולתיירים המרותקים למספרי הסיפורים.